אודות
עשרה דברים רנדומליים על עצמי:
1. אני מתגאה בעובדה שאני "מרכז תל-אביבית אסלית" אבל זהו שקר וכזב. עברנו לתל אביב רק כשהייתי בת תשע. ובכלל, חלק נכבד משנות ה20 שלי ביליתי בירושלים (לימודי אנימציה בבצלאל).
2. יש לי אסימון בשרוך הנעל השמאלית מאז גיל 12. הנעליים התחלפו מאז, אבל האסימון נשאר אותו האסימון.
3. כשהייתי בת 15 נבחרתי להשתתף בחידון ביטלס בערוץ 1, אבל העיפו אותי משם כי ידעתי יותר מדי.
4. אני מדברת לחתולים ברחוב. בדרך כלל הם לא עונים לי.
5. מאכלים שאני שונאת: פלפלים מכל סוג, מלפפונים חמוצים, פצפוצי שוקולד, איברים פנימיים, קישואים, ארטישוק, קטשופ, גלידת סורבה, תירס, אפונה, שעועית. מצד שני אני אוהבת סירופים ממותקים ואניס. לכו תבינו.
6. אני הבחורה היחידה בישראל שאי פעם ניהלה BBS בעצמה. תאמינו לי. בדקתי.
7. תפקידים שמילאתי בעיתונות: עורכת (כלכלה, חדשות, מגזין), גרפיקאית, מעבדת תמונה, מאיירת, כתבת (מחשבים), קריקטוריסטית, קלדנית, ושיא השיאים – פקידת מודעות אבל.
8. הרומן שלי עם האייטיז החל רק בשנת 2000. בניינטיז העדפתי דווקא בריטפופ (סוויד, בלר, פאלפ + להקות איזוטריות למיטיבי לכת).
9. דברים שאני מכורה אליהם: קפאין, סיגריות, טחינה, יוגורט, גלידות שמנת, משחקי מחשב והחתול שלי.
10. הכינוי שלי הוא עדיגי, אבל שמי בתעודת הזהות הוא בכלל עדי אלקין. למה? ככה.
עוד לא ראינו דם
תנו לי בשיניים
- נתאי על עדיגי הולכת לקנות לידה: חלק שני, ובו טיפול בהלם ורגשי אשמה
- נתאי על עדיגי הולכת לקנות לידה: חלק שני, ובו טיפול בהלם ורגשי אשמה
- דובי על עדיגי הולכת לקנות לידה: חלק שני, ובו טיפול בהלם ורגשי אשמה
- עדיגי על עדיגי הולכת לקנות לידה: חלק שני, ובו טיפול בהלם ורגשי אשמה
- הפיקוס על עדיגי הולכת לקנות לידה: חלק שני, ובו טיפול בהלם ורגשי אשמה